פסק-דין בתיק בר"ע 3381/07

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית משפט לענייני משפחה בירושלים (כב' השופט ב' צ' גרינברגר) בתמ"ש 952/98, כי רק לאחר מתן צו קיום צוואה, צו ירושה או צו מינוי מנהל עיזבון קבוע, יוכל לבחון את השאלה האם השתכלל חוזה מחייב בין המבקש לבין המנוחה קודם פטירתה, שעניינו פירוק שיתוף על דרך של חלוקה בעין.

המבקש ואחותו המנוחה שרה שירה דרוקמן ז"ל (להלן - המנוחה) היו בעלים משותפים של שלוש חלקות מקרקעין במושבה מגדל, אותן ירשו מאביהם. לפני כשבע שנים, בעקבות אי-הסכמה שנתגלעה בין השניים על דבר הדרך לפירוק השיתוף, הוגשה תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין על-ידי המבקש כנגד אחותו המנוחה, וכן תביעה כספית. המנוחה הגישה תביעה שכנגד. תוך כדי ניהול ההליך התגלתה אצל המנוחה מחלה ממארת. מצבה הגופני והנפשי התערער, מונה לה אפוטרופוס לרכוש ולדין, וכעבור חודשים ספורים נפטרה. גם המבקש עצמו חלה במחלה קשה, וכיום הוא מרותק למיטת חוליו ומונשם.

קודם לפטירת המנוחה החל משא ומתן לפשרה בין אפוטרופה של המנוחה לבין המבקש. ביום 26.10.06 הודיעו הצדדים לבית משפט קמא על הפשרה המתגבשת, ובית המשפט הורה להם להגיש הסכם בכתב לשם מתן תוקף של פסק דין. בטרם הועלה ההסכם עלי כתב, הלכה המנוחה לבית עולמה.

לאחר שנפטרה המנוחה ביקש המבקש מבית משפט קמא לקבוע כי עזבונה של המנוחה מחוייב על-פי ההסכמה שהתגבשה בינו לבין אפוטרופה. אולם בינתיים, נתגלעה מחלוקת נוספת, בין בנה וביתה של המנוחה, על ירושתה. הליך משפטי לבירורה נפתח בבית משפט לענייני משפחה ברמת גן, ועל פי בקשה משותפת של השניים מונו שני מנהלי עיזבון זמניים לעזבונה של המנוחה. אחד מהם, ב"כ בנה של המנוחה, טען בתגובה לבקשת המבקש בבית משפט קמא לצרף את ילדיה של המנוחה כצדדים לתיק, כי המנוחה והמבקש לא הגיעו לכלל הסכם פשרה, ועל כן יש להמשיך ולנהל את ההליכים המשפטיים. הצדדים הגישו סיכומיהם בשאלה האם נכרת הסכם פשרה קודם לפטירת המנוחה, אם לאו. כמו כן הוגשה גם התייחסותו של אפוטרופה של המנוחה, אולם אז ניתנה ההחלטה נשוא בקשה זו.

בהחלטתו קבע בית משפט קמא כי בנסיבות הקיימות, בהן עוד לא נקבע מיהם יורשי המנוחה וטרם מונו מנהלי עיזבון, "אין בפני בית המשפט צדדים בעלי מעמד כמחליפיה של המנוחה היכולים על-פי דין להמשיך ולנהל את ההליך במקומה". לפיכך דחה את המשך בחינת הסוגיה עד למינוי מנהלי עיזבון קבועים, או קבלת צו קיום צוואה או צו ירושה.

עם הגשת בקשת רשות ערעור זו, הגיש המבקש בקשה גם לבית משפט קמא, לבטל את החלטתו. המבקש הודיע לבית משפט קמא על מינוים של מנהלי העיזבון הזמני, וביקש להמשיך בהתדיינות כשמנהלי העזבון הזמני הם חליפיה של המנוחה. ביום 24.1.08, לאחר שניתנה תגובת המשיב, דחה בית משפט קמא את הבקשה, בקובעו כי "אין במינוי מנהלי עיזבון זמניים כדי לענות על דרישתי... עלי להמתין למתן צו ירושה או צו קיום צוואה, על פיו יקבע מי הם היורשים".

המבקש טוען בבקשת הרשות לערער כי בית משפט קמא שגה בהחלטתו. לשיטתו, מנהלי עיזבון זמניים יכולים גם יכולים לשמש כחליפיו של בעל דין שנפטר. הוא סבור כי יש לפרש בהרחבה את תקנה 38 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לפיה אם "מת בעל דין... רשאי בית המשפט או הרשם להורות - אם ראה צורך בכך לשם יישוב מלא של כל השאלות הכרוכות בדבר - כי מנהל העזבון, או היורשים או הנאמנים או חליף אחר של בעל הדין, כולם או מקצתם, יהיו לבעלי הדין...". המבקש טוען כי מטרת הסעיף היא להמשיך את ההליך המשפטי ולא להפסיקו, ועל כן יש לפרשו בהרחבה, כך שניתן לראות גם מנהל עיזבון זמני כחליפו של בעל דין שנפטר.

בנוסף לכך, מצביע המבקש על כך שממילא הסכסוך הנוגע לאופן חלוקת עיזבון המנוחה מתנהל בין בנה וביתה בלבד. בין אם תקויים הצוואה שהותירה אחריה המנוחה, ובין אם יחולק העיזבון בדרך אחרת, הנהנים ממנו יהיו ילדי המנוחה בלבד. אין כל סכנה לפגיעה בזכויותיו של גורם אחר, מאחר ואין יורש פוטנציאלי אחר לעיזבון. אין לשיטתו של המבקש כל סתירה בין המשך ניהול ההליך בפני בית משפט קמא לבין ניהול ההליך בין היורשים בבית המשפט לענייני משפחה ברמת גן, והמשך ניהול ההליך בפני בית משפט קמא הוא אינטרס משותף של הצדדים כולם.

המבקש מוסיף ומדגיש כי משיקולי צדק ראוי להמשיך את ניהול ההליך בפני בית משפט קמא, ולא לדחותו עד לסיום ההליך שבית המשפט ברמת גן, בהתחשב במשך הזמן הרב שההליך כבר מתנהל, ובמצבו הרפואי הקשה.

המשיב, מנגד, מבקש לקיים את החלטת בית משפט קמא, בהסתמך על הוראות חוק הירושה, התשכ"ה-1965. סעיף 77 לחוק זה, שכותרתו היא אמצעים לשמירת העיזבון, קובע כזאת: "בכל עת לאחר מות המוריש וכל עוד לא נתמנה מנהל עזבון רשאי בית המשפט, לפי בקשת מעונין בדבר או מיזמת עצמו, לנקוט אמצעים הנראים לו לשמירת העזבון או לשמירת זכויות בעזבון, לרבות עיכוב זמני של פעולות בנכסי העזבון, מתן צו למכירתם של נכסים פסידים שבעזבון ומינוי מנהל עזבון זמני".

סעיף 82 לחוק מגדיר את סמכויות מנהל העיזבון, וקובע כי "מנהל עזבון חייב, בכפוף להוראות בית המשפט, לכנס את נכסי העזבון, לנהל את העזבון, לסלק את חובות העזבון, לחלק את יתרת העזבון בין היורשים, לפי צו ירושה או צוואה מקויימת, ולעשות כל דבר אחר הדרוש לביצועם של צו ירושה או צוואה מקויימת". הנה כי כן, טוען המשיב, ההבחנה בין מנהל העיזבון הזמני לבין מנהל העיזבון הקבוע הבחנה ברורה היא: הראשון תפקידו מוגבל לשמירת העיזבון, קרי, הקפאת מצבו ומניעת נזקים עד למינוי מנהל עיזבון קבוע; ותפקידו של האחרון הוא ניהול העיזבון, על כל המשתמע מכך. לפיכך, טוען המשיב, אין למנהלי העיזבון הזמני כל סמכות להמשיך ולנהל את ההליך שבפני בית משפט קמא, שכן היא שמורה למנהל העיזבון הקבוע לכשימונה.

החלטתי לדחות את הבקשה.

ב"כ המשיב, מנהל העיזבון הזמני, המעיט קמעא מכוחו. גם אם תכלית מינויו נועדה לשמירה על העיזבון בלבד, כהוראות חוק הירושה, אין הכרח לצמצם את כוחו יתר על המידה. ייתכן כי אילו חפץ בית משפט קמא, רשאי היה למנות את מנהל העזבון הזמני כחליפה של המנוחה, וזאת אכן מכוח תקנה 38 לתקנות סדר הדין האזרחי. על-פי תקנה זו, רשאי בית המשפט למנות כחליפו של בעל דין לא רק מנהל עיזבון, אלא גם כל "חליף אחר של בעל הדין". לאור תכליתה של התקנה, מתן אפשרות להמשך ניהול ההליך, דומני כי יש אמנם מקום לפרש את הדיבור מנהל עיזבון ככולל גם מנהל עיזבון זמני, או לכל הפחות לראותו כחליף אחר של בעל הדין.

ברם, יהא הדבר כאשר יהא, אין מדובר אלא בסמכות שברשות הנתונה לבית המשפט, והוא רשאי להורות כך, על-פי שיקול דעתו. אין זה מדרכה של ערכאת ערעור להתערב בכגון דא, עניין שנוגע במובהק לאופן ניהול הדיון, והוא מסור לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית. מבעד לצוהר שנפתח בפני ערכאת הערעור לא ניבטת אלא תמונה חלקית של מצב ההליכים והשתלשלות העניינים בבית משפט קמא. התמונה המלאה מצויה בפניו, ולא ראיתי הצדקה להתערב בהחלטתו. כדרכן של החלטות ביניים, אין  זו החלטה סופית ובהתאם להתפתחויות בתיק שמנוהל בבית המשפט לענייני משפחה ברמת גן, או התפתחויות אחרות בתיק שבפניו, יוכל בית משפט קמא לשוב ולעיין בהחלטתו. סמכות, כאמור, נתונה לו לעשות כפי שנתבקש, ושיקול הדעת שבהפעלתה יכול גם להשתנות על-פי הנסיבות.

הבקשה נדחית.

אין צו להוצאות.

ניתן היום, ה' באדר א תשס"ח (11 בפברואר 2008), בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.